סיפורי משתקמים
אור
תאונת דרכים קטלנית כמעט קטעה את חייו של אור. גופו התרסק, הלב נדם והרופאים הגדירו את המקרה שלו כנס. אור נדרש לשלושה חודשים של שיקום אינטנסיבי במחלקה לשיקום חבלות מוח בלוינשטיין. פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, ימים שלמים שבהם אפילו להרים את הראש מהמיטה דרש מאמץ אדיר.
בתוך השגרה של השיקום, הגיע הרגע ששינה הכול: הפעם הראשונה בה עמד אור ליד הכיריים במטבח הטיפולי. הוא אמנם רעד, אך הצליח להכין פנקייק, ומשהו בו התעורר מחדש. מרגע שזיהה את החיבור שלו למטבח, המרפאות בעיסוק דחפו ועודדו אותו לשם. וכך, בכל שבוע, עם קביים, חצה אור את הכביש לסופר שמול המרכז הרפואי וקנה דגים טריים וחומרי גלם - רק כדי לבשל, ולהרגיש שוב חי. דרך הבישול אור החל ליצור ומצא בעצמו כוחות לשמח גם את מי שהוא מבשל עבורם.
היום אור הוא סו-שף במסעדת השף היוקרתית 'דומו' בקריית חיים. הוא הולך, מבשל ומגיש מנות עם נשמה, המהוות עדות לכוח רצון, לאומץ ולשיקום אמיתי.
בתוך השגרה של השיקום, הגיע הרגע ששינה הכול: הפעם הראשונה בה עמד אור ליד הכיריים במטבח הטיפולי. הוא אמנם רעד, אך הצליח להכין פנקייק, ומשהו בו התעורר מחדש. מרגע שזיהה את החיבור שלו למטבח, המרפאות בעיסוק דחפו ועודדו אותו לשם. וכך, בכל שבוע, עם קביים, חצה אור את הכביש לסופר שמול המרכז הרפואי וקנה דגים טריים וחומרי גלם - רק כדי לבשל, ולהרגיש שוב חי. דרך הבישול אור החל ליצור ומצא בעצמו כוחות לשמח גם את מי שהוא מבשל עבורם.
היום אור הוא סו-שף במסעדת השף היוקרתית 'דומו' בקריית חיים. הוא הולך, מבשל ומגיש מנות עם נשמה, המהוות עדות לכוח רצון, לאומץ ולשיקום אמיתי.
ג'
ג׳, לוחם סיירת חרוב בן 20, נפצע באורח אנוש מירי מחבלים בג׳נין. הפציעה פגעה לו בראש ובעורף. הוא איבד את יכולת הדיבור, את היכולת לנשום בכוחות עצמו וכמעט לחלוטין את השליטה ביד ימין.
אבל משהו אחד לא נפגע - התשוקה שלו למוזיקה. עוד לפני הפציעה, היה לוקח את הגיטרה בזמנו הפנוי ומלמד את עצמו - תו אחר תו, אקורד אחר אקורד. ועל החלום הזה, לא הסכים לוותר. כשנכנס לתהליך השיקום במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין, הוא הצטרף לפרויקט ייחודי שאין כמותו באף בית חולים: “עוטף גיטרה". בפרויקט, בשיתוף עמותת “בלב אחד” זוכים חיילים פצועים לשיעורי גיטרה שבועיים, ככלי שיקומי, רגשי ונפשי שמחבר בין הגוף, הלב והנשמה.
דרך הפריטה, הוא למד להזיז את יד ימין, דרך המפגשים - חזר לדבר. המפגשים היוו עבורו רגע שיא, זמן לו חיכה, כשכל רגע של נגינה מקדם אותו בחזרה לחיים.
ג׳ ממשיך בשיקום באשפוז יום, עומד עם קב אחד, מדבר בצורה ברורה יותר, וממשיך לנגן עם נשמה ענקית.
אבל משהו אחד לא נפגע - התשוקה שלו למוזיקה. עוד לפני הפציעה, היה לוקח את הגיטרה בזמנו הפנוי ומלמד את עצמו - תו אחר תו, אקורד אחר אקורד. ועל החלום הזה, לא הסכים לוותר. כשנכנס לתהליך השיקום במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין, הוא הצטרף לפרויקט ייחודי שאין כמותו באף בית חולים: “עוטף גיטרה". בפרויקט, בשיתוף עמותת “בלב אחד” זוכים חיילים פצועים לשיעורי גיטרה שבועיים, ככלי שיקומי, רגשי ונפשי שמחבר בין הגוף, הלב והנשמה.
דרך הפריטה, הוא למד להזיז את יד ימין, דרך המפגשים - חזר לדבר. המפגשים היוו עבורו רגע שיא, זמן לו חיכה, כשכל רגע של נגינה מקדם אותו בחזרה לחיים.
ג׳ ממשיך בשיקום באשפוז יום, עומד עם קב אחד, מדבר בצורה ברורה יותר, וממשיך לנגן עם נשמה ענקית.
פ'
פ', בן 38, שירת בפלוגת מילואים בחטיבה סדירה, ולמרות שבשנים האחרונות קיבל פטור ממילואים, מאז ה-7.10 ביקש להתנדב לשירות. בקשתו אושרה והוא צבר קרוב ל-230 ימי מילואים!
כשחזר לביתו, לסייע לאשתו שנשארה עם חמשת ילדים, ולנסות לשקם את העסק והבית, נקרא לסבב לחימה שלישי. במהלך פעילות מבצעית, הטנק שלו נפגע מטיל. מכה חזקה בראשו שברה את קסדתו והא פונה במסוק לבית החולים סורוקה, עם רסיסים בשתי הידיים, בכתף ובצוואר וכשהוא סובל מבחילות וסחרחורות כתוצאה מהמכה בראשו.
פ' הועבר בהמשך למחלקה לשיקום אורתופדי בלוינשטיין. הטיפול התמקד בהחזרת טווח התנועה של היד והכתף ובהתמודדות עם סחרחורות שהקשו עליו במקביל. מעבר לטיפולים, פ' הוקיר במיוחד את המעטפת התומכת לה זכה: מועדון חברתי ייעודי ללוחמים, שכולל פעילויות משותפות ופינוקים מדי ערב, וצוות סיעודי שעובד להעניק הרגשה עוטפת של משפחה, בכדי שלא ירגישו לבד - אף לרגע.
כשחזר לביתו, לסייע לאשתו שנשארה עם חמשת ילדים, ולנסות לשקם את העסק והבית, נקרא לסבב לחימה שלישי. במהלך פעילות מבצעית, הטנק שלו נפגע מטיל. מכה חזקה בראשו שברה את קסדתו והא פונה במסוק לבית החולים סורוקה, עם רסיסים בשתי הידיים, בכתף ובצוואר וכשהוא סובל מבחילות וסחרחורות כתוצאה מהמכה בראשו.
פ' הועבר בהמשך למחלקה לשיקום אורתופדי בלוינשטיין. הטיפול התמקד בהחזרת טווח התנועה של היד והכתף ובהתמודדות עם סחרחורות שהקשו עליו במקביל. מעבר לטיפולים, פ' הוקיר במיוחד את המעטפת התומכת לה זכה: מועדון חברתי ייעודי ללוחמים, שכולל פעילויות משותפות ופינוקים מדי ערב, וצוות סיעודי שעובד להעניק הרגשה עוטפת של משפחה, בכדי שלא ירגישו לבד - אף לרגע.
יהלי
יהלי, חלק משלישיית בנים, החל לדבר באופן לא ברור וסבל מנפילות, אשר הדאיגו אותו ואת משפחתו. הוא עבר סדרת בדיקות במרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל, שבסופן בישר הרופא להוריו על מחלה נדירה שגרמה לכך ועל הצורך בניתוח מוח.
יהלי הגיע למחלקה לשיקום ילדים ונוער במרכז לאחר ניתוח שעבר, בכדי להתחיל את תהליך השיקום. הוא טופל בפיזיותרפיה ובריפוי בעיסוק, במסגרתם חל שפור ניכר מבחינה נוירולוגית ותפקודית. יהלי אף הראה לאורך השבועות שיפור משמעותי בקריאה, בכתיבה ובמובנות הדיבור, ולקראת סוף האשפוז הוא השתלב בהצלחה גם במסגרת כיתת האם שלו בליווי סייעת.
יהלי השתחרר במצב עצמאי כשהוא מצליח לבצע תפקודים מוטורים גבוהים באיכות טובה כמו ריצה, קפיצה ודילוג.
יהלי, כולנו גאים בך על הדרך שעברת ומאחלים לך שרק תמשיך ותדלג!
יהלי הגיע למחלקה לשיקום ילדים ונוער במרכז לאחר ניתוח שעבר, בכדי להתחיל את תהליך השיקום. הוא טופל בפיזיותרפיה ובריפוי בעיסוק, במסגרתם חל שפור ניכר מבחינה נוירולוגית ותפקודית. יהלי אף הראה לאורך השבועות שיפור משמעותי בקריאה, בכתיבה ובמובנות הדיבור, ולקראת סוף האשפוז הוא השתלב בהצלחה גם במסגרת כיתת האם שלו בליווי סייעת.
יהלי השתחרר במצב עצמאי כשהוא מצליח לבצע תפקודים מוטורים גבוהים באיכות טובה כמו ריצה, קפיצה ודילוג.
יהלי, כולנו גאים בך על הדרך שעברת ומאחלים לך שרק תמשיך ותדלג!
שלומי
חייו של שלומי, בן 46 ואב לשלושה, השתנו ברגע. באמצע הלילה הוא התעורר עם תחושת נימול בגפיים השמאליות, ובניסיון לעמוד – התרסק על הרצפה. האבחנה בבית החולים הייתה ברורה: אירוע מוחי.
שלומי הגיע למחלקה לשיקום נוירולוגי ב’, כשהוא מתמודד עם שיתוק בפלג גופו השמאלי. מאז, עבר תהליך שיקום אינטנסיבי שהחל באשפוז מלא והמשיך למחלקה לאשפוז יום. במרכז עבר טיפולים מכל הסוגים: פיזיותרפיה, הידרותרפיה, ריפוי בעיסוק, טיפול באומנות, טיפול נפשי, ואפילו מיינדפולנס. כל מה שניתן היה להרוויח מהשהות במרכז, בחר שלומי לנסות.
יחד עם המרפאה בעיסוק עבר דרך משמעותית בה הם אף יצרו יחד אביזרים שהותאמו אישית למגבלות שלו, ביניהם: מתקן לשטיפת כוסות וסכו”ם, אביזר לרחצה ואפילו מתקן לגזיזת ציפורניים. בכדי לשחרר את המתח שנצבר במערכות גופו, השתתף שלומי גם בטיפולים רגשיים, ובקבוצה של טיפול בתנועה, עליהם מדווח שלומי שעשו פלאים לגוף ולנפש.
שלומי הגיע למחלקה לשיקום נוירולוגי ב’, כשהוא מתמודד עם שיתוק בפלג גופו השמאלי. מאז, עבר תהליך שיקום אינטנסיבי שהחל באשפוז מלא והמשיך למחלקה לאשפוז יום. במרכז עבר טיפולים מכל הסוגים: פיזיותרפיה, הידרותרפיה, ריפוי בעיסוק, טיפול באומנות, טיפול נפשי, ואפילו מיינדפולנס. כל מה שניתן היה להרוויח מהשהות במרכז, בחר שלומי לנסות.
יחד עם המרפאה בעיסוק עבר דרך משמעותית בה הם אף יצרו יחד אביזרים שהותאמו אישית למגבלות שלו, ביניהם: מתקן לשטיפת כוסות וסכו”ם, אביזר לרחצה ואפילו מתקן לגזיזת ציפורניים. בכדי לשחרר את המתח שנצבר במערכות גופו, השתתף שלומי גם בטיפולים רגשיים, ובקבוצה של טיפול בתנועה, עליהם מדווח שלומי שעשו פלאים לגוף ולנפש.
פטקו
באותה שבת נוראה בשדרות, פטקו, מאבטח אמיץ, קיבל קריאה על חשד לפריצה בסופר השכונתי. בדרכו לשם, שמע יריות. הוא הרים את מבטו וראה טנדר עמוס מחבלים. ברגע הזה, הבין עד כמה המצב חמור. בדרכו להימלט, פגש מתפללים שיצאו מבית הכנסת, והזהיר אותם לתפוס מחסה במהירות. ואז, לקח החלטה נועזת ומסוכנת עליה שילם בכבדות: הוא החליט להיכנס בטנדר עם הקיה פיקנטו שלו, למרות שידע שהסיכויים לשרוד נמוכים. לפני שהספיק להוציא את תוכניתו לפועל, נפגע בראשו מכדור. במשך 40 דקות שכב שם, מדמם ובהכרה. בזכות מספר אנשים שראו אותו, חייו של פטקו ניצלו, בנס.
במשך 45 יום פטקו היה מורדם ומונשם. כשהגיע למחלקה לטיפול נמרץ ושיקום ההכרה, ידיו ורגליו היו כמעט משותקות והזיכרון שלו נפגע. במהלך השיקום הוא קיבל טיפולי פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, תרגול עם קלינאית תקשורת וטיפול רגשי. אט אט החל להתחזק ולהחזיר את היכולות המוטוריות והקוגניטיביות. אנו מאחלים לפטקו הגיבור- להמשיך ולהתחזק!
במשך 45 יום פטקו היה מורדם ומונשם. כשהגיע למחלקה לטיפול נמרץ ושיקום ההכרה, ידיו ורגליו היו כמעט משותקות והזיכרון שלו נפגע. במהלך השיקום הוא קיבל טיפולי פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, תרגול עם קלינאית תקשורת וטיפול רגשי. אט אט החל להתחזק ולהחזיר את היכולות המוטוריות והקוגניטיביות. אנו מאחלים לפטקו הגיבור- להמשיך ולהתחזק!
ע'
ע' הוא שוטר סיור במשטרת ישראל. הוא נפצע קשה בפיגוע דריסה במהלך המשמרת. ע' סבל מפגיעות בראש, ברגליים וביד, והחל את דרכו במחלקה לשיקום אורתופדי בלוינשטיין כשהוא נמצא עדיין בכיסא גלגלים.
ע' עבר תהליך שיקום אינטנסיבי שכלל פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, הידרותרפיה, טיפול בסוסי פוני וטיפול רגשי. מיומו הראשון במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין ליוותה אותו הפיזיותרפיסטית מאי, שהייתה חלק משמעותי במסעו. בנחישות מעוררת השראה, הוא הקפיד להגיע לכל טיפול ולא ויתר לעצמו כלל, התאמן בכל מה שרק התאפשר בכדי להחלים באופן נרחב ככל הניתן. גישתו מעוררת ההשראה נתנה כוחות גם לצוות וגם למטופלים ששו לצידו לא לוותר לרגע, לתת את המקסימום עם מה שנותנים לכם. זה המוטו שציין שוב ושוב.
לאחר 8 חודשי שיקום ארוכים ומאתגרים, הוא סיים את דרכו בלוינשטיין והמשיך הלאה – חזק ומלא השראה.
ע' עבר תהליך שיקום אינטנסיבי שכלל פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, הידרותרפיה, טיפול בסוסי פוני וטיפול רגשי. מיומו הראשון במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין ליוותה אותו הפיזיותרפיסטית מאי, שהייתה חלק משמעותי במסעו. בנחישות מעוררת השראה, הוא הקפיד להגיע לכל טיפול ולא ויתר לעצמו כלל, התאמן בכל מה שרק התאפשר בכדי להחלים באופן נרחב ככל הניתן. גישתו מעוררת ההשראה נתנה כוחות גם לצוות וגם למטופלים ששו לצידו לא לוותר לרגע, לתת את המקסימום עם מה שנותנים לכם. זה המוטו שציין שוב ושוב.
לאחר 8 חודשי שיקום ארוכים ומאתגרים, הוא סיים את דרכו בלוינשטיין והמשיך הלאה – חזק ומלא השראה.
תיא
ביולי 2024 נפלה רקטה במגרש כדורגל במג'דל שמס, במהלך משחק ילדים. הפגיעה הקשה גבתה את חייהם של 12 ילדים ופצעה רבים. תיא, בת 11, שחקנית נבחרת הכדורגל, הייתה בין הפצועות הקשות: היא סבלה מפגיעת ראש, רסיסים, דימום בריאות ושברים מורכבים, ושדרשו ניתוחים והרדמה למשך כשבועיים וחצי.
תיא הגיעה אל המחלקה לשיקום ילדים ונוער במרכז לוינשטיין לאחר שלושה חודשים, וכאן החלה בשיקום רב־מערכתי. מעבר לטיפולים הרפואיים, תיא נעזרה בטיפולי פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק ועוד. במקביל הקפידה ללמוד בבית הספר של בית החולים, מקום אשר בנוסף לשימור הרמה הלימודית, מהווה גם אי של שפיות - רגשית וחברתית עבור הילדים.
הסביבה התומכת, שכוללת צוותים רפואיים, חינוכיים ושיקומיים, לצד קשרים החזקים שנוצרו בין משפחות המטופלים, סייעה לדברי אמה עד מאד בתהליך ההחלמה. תיא הצליחה לשקם את היכולות הפיזיות והקוגניטיביות שלה, ואף להישאר ילדה שמחה וספורטיבית שעדיין חולמת לחזור לשחק כדורגל מקצועי. תיא, שהשמיים יהיו הגבול עבור חלומותייך!
תיא הגיעה אל המחלקה לשיקום ילדים ונוער במרכז לוינשטיין לאחר שלושה חודשים, וכאן החלה בשיקום רב־מערכתי. מעבר לטיפולים הרפואיים, תיא נעזרה בטיפולי פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק ועוד. במקביל הקפידה ללמוד בבית הספר של בית החולים, מקום אשר בנוסף לשימור הרמה הלימודית, מהווה גם אי של שפיות - רגשית וחברתית עבור הילדים.
הסביבה התומכת, שכוללת צוותים רפואיים, חינוכיים ושיקומיים, לצד קשרים החזקים שנוצרו בין משפחות המטופלים, סייעה לדברי אמה עד מאד בתהליך ההחלמה. תיא הצליחה לשקם את היכולות הפיזיות והקוגניטיביות שלה, ואף להישאר ילדה שמחה וספורטיבית שעדיין חולמת לחזור לשחק כדורגל מקצועי. תיא, שהשמיים יהיו הגבול עבור חלומותייך!
קירא
בוקר אחד התעוררה קירא למצב מאיים בו איבדה לפתע את היכולת לדבר, לכתוב, ללכת ולהרגיש את גופה. אבחנה רפואית העלתה שמדובר במצב נוירולוגי מורכב, והיא הופנתה לשיקום אונקולוגי בבית לוינשטיין. בתהליך שיקום מאתגר, למדה מחדש להחזיר את התחושות גופניות לצד פעולות בסיסיות בהן דיבור, כתיבה, הליכה.
אבל לקירא - זה לא הספיק. היא חשה צורך לעסוק באהבתה הגדולה ולשמר גם חלק מהזהות האישית שלה - מורה לקדרות. היא הביאה עמה לבית החולים את האובניים האישיים והחלה לפסל וללמד את צוות המטפלים וכל מי שעוד היה מעוניין בכך קדרות, תוך כדי תרגול עצמי וחיזוק היכולות הפיזיות שלה עצמה.
העיסוק באמנות הפך לחלק מהשיקום – תרם לגוף, לחיוניות ולתחושת המסוגלות. הצוות עודד את היוזמה, שסייעה לה להתחבר מחדש לעצמה ולחזור בהדרגה לשגרת חיים פעילה.
אבל לקירא - זה לא הספיק. היא חשה צורך לעסוק באהבתה הגדולה ולשמר גם חלק מהזהות האישית שלה - מורה לקדרות. היא הביאה עמה לבית החולים את האובניים האישיים והחלה לפסל וללמד את צוות המטפלים וכל מי שעוד היה מעוניין בכך קדרות, תוך כדי תרגול עצמי וחיזוק היכולות הפיזיות שלה עצמה.
העיסוק באמנות הפך לחלק מהשיקום – תרם לגוף, לחיוניות ולתחושת המסוגלות. הצוות עודד את היוזמה, שסייעה לה להתחבר מחדש לעצמה ולחזור בהדרגה לשגרת חיים פעילה.
תחיה
תחיה, בת 22, נפגעה בתאונת דרכים חזיתית ונפצעה באורח קשה. היא פונתה לבית החולים כשהיא סובלת משברים ומריסוק של הרגל, האגן, בית החזרה ועמוד השדרה, לצד קריש דם בריאה. התחזיות הראשוניות לא היו אופטימיות בנוגע ליכולת החזרה שלה להליכה.
לאחר שני ניתוחים מורכבים ולאחר קיבוע הרגל והאגן, החלה את דרכה השיקומית במסגרת אשפוז יום במחלקה האורתופדית במרכז. לאורך תקופה אינטנסיבית עברה תהליך שיקום שכלל טיפול פיזי תובעני, עבודה על חיזוק ושיפור התפקוד היומיומי, תוך התמודדות עם מגבלות חדשות.
התקופה בלוינשטיין הייתה עבור תחיה מאתגרת וכואבת – אך לצד זאת גם משמעותית ומלאת חוויות חיוביות. בין רגעי הקושי, היא מצאה חיבור עמוק עם מטופלים נוספים, וזכתה למעטפת מקצועית וחמה מהצוות. לדבריה, השילוב של התנאים הפיזיים, המחויבות הבלתי מתפשרת של אנשי הצוות והתחושה האנושית שעטפה את שגרת השיקום, הפכו את לוינשטיין למקום שהיא מגדירה כ"טוב בעולם".
לאחר שני ניתוחים מורכבים ולאחר קיבוע הרגל והאגן, החלה את דרכה השיקומית במסגרת אשפוז יום במחלקה האורתופדית במרכז. לאורך תקופה אינטנסיבית עברה תהליך שיקום שכלל טיפול פיזי תובעני, עבודה על חיזוק ושיפור התפקוד היומיומי, תוך התמודדות עם מגבלות חדשות.
התקופה בלוינשטיין הייתה עבור תחיה מאתגרת וכואבת – אך לצד זאת גם משמעותית ומלאת חוויות חיוביות. בין רגעי הקושי, היא מצאה חיבור עמוק עם מטופלים נוספים, וזכתה למעטפת מקצועית וחמה מהצוות. לדבריה, השילוב של התנאים הפיזיים, המחויבות הבלתי מתפשרת של אנשי הצוות והתחושה האנושית שעטפה את שגרת השיקום, הפכו את לוינשטיין למקום שהיא מגדירה כ"טוב בעולם".